גזר דין בתיק ת"פ 2718-07-10

האישומים שבהם הורשע הנאשם

1.         הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן וכן צירף תיקים נוספים, הכל לפי הפירוט שלהלן:

א.      ת"פ 2718-07-10  של בית משפט השלום ברמלה: הנאשם הורשע בעבירות של חבלה במזיד ברכב לפי סעיף 413ה לחוק העונשין תשל"ז 1977 (להלן: חוק העונשין), ניסיון גניבת רכב לפי סעיפים 413ב(א) וסעיף 25 לחוק העונשין והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום, ביום 3.7.10, בשעה 04:20 או בסמוך לכך, הגיע הנאשם יחד עם קטין אחר (להלן: הקטין) ואדם אחר שזהותו אינה ידועה למאשימה (להלן: האחר) לרחוב צמרות בשכונת גני אביב בלוד. בנסיבות המתוארות  נכנסו הנאשם והאחר בדרך שאינה ידועה למאשימה לרכב טנדר מסוג מיצובישי מגנום. באותן הנסיבות, עמד הקטין בסמוך למכסה המנוע של הרכב שהיה מורם ושימש כתצפיתן עבור הנאשם והאחר. בהמשך לאמור הסבו הנאשם והאחר נזקים לרכב על ידי שבירת חלקי פלסטיק רבים הממוקמים מתחת להגה, קריעת חוטי חיווט ופירוק מנגנון הנעת הרכב, בעוד הנאשם והאחר מנסים יחדיו להניע את הרכב. לאחר שנמסרה הודעה למוקד המשטרתי על מעשיהם של הנאשם, האחר והקטין, הגיעו למקום שני שוטרים. משהבחין הקטין בבוא השוטרים צעק לעבר הנאשם והאחר "משטרה" והנאשם, הקטין והאחר החלו להימלט מפני השוטרים, אולם הקטין והנאשם נלכדו על ידם.

ב.       ת"פ 36970-11-11 של בית משפט השלום ברמלה: הנאשם הורשע בביצוען של עבירות של פריצה לרכב לפי סעיף 413ו סיפא לחוק העונשין, גניבה מרכב לפי סעיף 413ד(א) לחוק העונשין וכן הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום בתאריך 9.11.11 בין השעות 15:00 ו-17:00 במרכז המסחרי בגני אביב התפרץ הנאשם לרכב מסוג רנו קנגו באופן שפירק את הגומייה של חלון ההזזה בצידו השמאלי של הרכב, הזיז את החלון ונכנס לרכב במטרה לבצע גניבה או פשע. בהמשך גנב הנאשם מתוך הרכב רדיו-דיסק, פטישון ופנס. משהבחין בעל הרכב בנאשם נכנס לרכב ונוסע מהמקום יחד עם אדם אחר, מסר למשטרה את תיאור הנאשם ואת תיאור הרכב. הנהג ברכב היה האדם האחר והנאשם ישב לצידו. משאיתרו השוטר והפקח העירוני את הרכב, חסמו את דרכו והורו לנהג לדומם את המנוע. הפקח העירוני ניגש לכיוון הנאשם וביקש את פרטיו. הנאשם הזדהה ולאחר מכן הדף את השוטר שעמד בסמוך, בכך שפתח את דלת הנוסע ונמלט מהמקום.

ג.        ת"פ 39867-01-12 של בית משפט השלום ברמלה: הנאשם הורשע בביצוען של עבירות של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין והחזקת מכשירי פריצה לפי סעיף 409 לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום, ביום 6.12.11 במסגרת הליך מ"ת 36972-11-11 שהתנהל בבית משפט השלום ברמלה ואשר מתייחס לת"פ 36970-11-11, בית המשפט הורה על שחרורו של הנאשם, בין השאר בתנאי של מעצר בית מוחלט בבית אביו. ביום 15.1.12 הפר הנאשם את ההוראה החוקית הנ"ל בכך שנמצא שוהה בשכונת גני אביב בלוד. בנסיבות אלה, החזיק הנאשם מברג שהינו כלי פריצה ללא הסבר סביר לכך.

ד.       תיק פל"א של תחנת המשטרה ברמלה שמספרו 271800/2012, ואשר עניינו עבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין.

תסקירי שירות המבחן

2.         בעניינו של הנאשם התקבלו שלושה תסקירים מטעם שירות המבחן מיום 18.3.12 ומיום 30.5.12 וכן מיום 31.12.12. במסגרת הליכי המעצר הנוגעים לת"פ 39867-01-12 ואשר עניינו החזקת מכשירי פריצה והפרת הוראה חוקית, הנאשם נשלח בהמלצת שירות המבחן לקהילה טיפולית סגורה "מלכישוע", לצורך גמילה מסמים. ביום 22.5.12 הנאשם עזב את הקהילה מיוזמתו וזאת לאחר שהות קצרה החל מיום 18.4.12. שירות המבחן התרשם כי הנאשם נעדר הכוחות נחוצים והמוטיבציה הדרושה לצורך התמודדות עם התנאים של קהילה טיפולית סגורה. בעקבות עזיבת הקהילה הטיפולית, הנאשם נעצר. מהתסקיר האחרון של שירות המבחן עולה כי הנאשם הביע עייפות מאורח חייו ההתמכרותי ומגלה שינוי משמעותי באופן חשיבתו ותפיסתו. במסגרת מעצרו הנוכחי הנאשם משתתף בקבוצה טיפולית שמטרתה הקניית כלים להתמודדות עם תנאיי המעצר וכן עם בעיית ההתמכרות. בסופו של יום, שירות המבחן המליץ לאפשר לנאשם להמשיך את שילובו בהליך הטיפולי בו החל במסגרת הכלא וכן רואה חשיבות רבה להמשך שילובו בהליך טיפולי שיקומי ארוך טווח במסגרת הרשות לשיקום האסיר, מיד לאחר שחרורו ממאסרו.

עברו הפלילי של הנאשם וטיעוני הצדדים:

3.         לחובתו של הנאשם שתי הרשעות קודמות ואשר שתיהן של בית משפט השלום לנוער ברמלה. הרשעתו הראשונה הינה משנת 2007 בגין עבירות של תקיפת עובד ציבור, איומים והעלבת עובד ציבור, שנסתיים ללא הרשעה. הרשעתו השניה הינה משנת 2010 ועניינה עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית שבגינה הורשע ונדון, בין השאר, לשישה חודשי מאסר על תנאי.

4.         באת כוח המאשימה הפנתה לעברו הפלילי של הנאשם וכן לעובדה שהנאשם צירף מספר תיקים בתחום עבירות הרכוש וכן לעובדה כי הנאשם לא עמד בהליך הגמילה במסגרת קהילה טיפולית סגורה ועזב את הקהילה מיוזמתו. נטען כי העונש הראוי הוא עונש של מאסר בפועל משמעותי. בא כוח הנאשם טען כי חרף העובדה שקהילה טיפולית סגורה איננה מתאימה לנאשם, הרי שהוא השתלב כיום בהליך שיקומי במסגרת בית הסוהר, עם המלצה מטעם שירות המבחן בדבר המשך שילובו במסלול טיפולי במסגרת הרשות לשיקום האסיר לאחר שחרורו ממאסרו. בא כוח הנאשם טען כי מתחמי העונש ההולם הינם מצומצמים יותר מאלו שהציגה באת כוח המאשימה וכי עונש המאסר שיושת עליו צריך שיהיה בצורה מדודה.

מדיניות הענישה בעבירת ההתפרצות

5.         הנאשם שבפני הורשע בת"פ 2718-07-10 בביצוע עבירה של חבלה במזיד ברכב לפי סעיף  413ה לחוק העונשין שהעונש המקסימאלי בגינה הוא חמש שנות מאסר וכן בעבירה של ניסיון גניבת  רכב לפי סעיף 413ב(א) וסעיף 25 לחוק העונשין שהעונש המקסימאלי בגינה הוא שבע שנות מאסר. העובדה שמדובר בעבירת ניסיון איננה משנה את העונש המקסימאלי שנקבע לעבירה של גניבת רכב (ראו סעיף 34ד לחוק העונשין). בנוסף, הנאשם הורשע בעבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין שהעונש המקסימאלי בגינה הוא שלוש שנות מאסר.

6.         בת"פ 36970-11-11 הנאשם הורשע בעבירה של פריצה לרכב לפי סעיף 413ו סיפא לחוק העונשין שהעונש המקסימאלי בגינה הוא שבע שנות מאסר, וכן בעבירה של גניבה מרכב לפי סעיף 413ד(א) לחוק העונשין שהעונש המקסימאלי בגינה הוא שלוש שנות מאסר וכן הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

7.         בנוסף, הנאשם צירף את ת"פ 39867-01-12 שעניינו עבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין שהעונש המקסימאלי בגינה הוא שנתיים מאסר וכן בעבירה של החזקת מכשירי פריצה לפי סעיף 409 לחוק העונשין שהעונש המקסימאלי בגינה הוא שלוש שנות מאסר וכן גם צירף תיק של תחנת רמלה שעניינו הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין.

8.         נביא להלן דוגמאות לפסקי דין שניתנו על ידי בית המשפט העליון בעניין עבירות של התפרצות לרכבים:

א.      רע"פ 5313/12 ראיף נ' מדינת ישראל (פורסם באתר בתי המשפט) ניתן ביום 11.7.12. המבקש הורשע באירוע אחד של התפרצות לרכב בכוונה לגנוב. לחובתו של המבקש 4 הרשעות קודמות כאשר שתיים מהן בעבירות של התפרצות לבניין ופריצה לרכב. המבקש היה אדם צעיר שהודה ונטל אחריות על העבירות שיוחסו לו ומתסקיר שירות המבחן עלה כי פתח דף חדש בחייו, ועובד במאפיה ומפרנס את משפחתו כמפרנס יחיד ושירות המבחן המליץ שלא להטיל עליו מאסר בפועל. בית משפט השלום הסתפק במאסר על תנאי והמדינה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי כנגד קולת העונש. בית משפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והשית על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה ובעניין זה נקבע בפסקה ו' להחלטתו של כבוד השופט רובינשטיין כדלקמן:

"חרף נסיבותיו האישיות של המבקש וניסיונו לשיקום, שיש לקוות שהוא כן, סבורני שהעונש שהושת עליו אינו מצדיק התערבות - הוא מאוזן ואינו חורג מרף הענישה ההולם את המקרה; מדובר באדם אשר מעד בעברו והורשע בארבע עבירות, ובהן עבירות רכוש ופריצה לרכב. העונש שהושת עליו בערכאה הראשונה הוא קל ביותר ביחס לרף הענישה בעבירות אלה, וגם לאחר ההחמרה היחסית בעונשו בבית המשפט המחוזי עדיין מדובר בעונש מאסר קצר".

(ההדגשה לא במקור).

ב.       רע"פ 11428/05 עבדו נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] ניתן ביום 14.12.05. בכתב האישום שהוגש לבית משפט השלום בירושלים, יוחס למבקש ביצוען של עבירות של פריצה לרכב במטרה לבצע גניבה, ניסיון גניבת רכב, גניבה מרכב והחזקת מכשירי פריצה ונדון ל-12 חודשי מאסר בפועל. ערעור שהוגש לבית משפט המחוזי בירושלים נדחה וכך גם בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית משפט העליון. כבוד השופט לוי ציין כי:

" דין הבקשה להידחות. כידוע, טענות בדבר חומרת העונש אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור, זולת באותם מקרים בהם התגלתה סטיה מהותית ממדיניות הענישה המקובלת. עניינו של המבקש אינו נמנה עם אלה".